חווית שחייה מקצועית בעמק

אז איזה סגנון שחייה מומלץ ללמוד ראשון? בנושא זה ישנן דעות חלוקות. אנחנו מתחילים ללמד כסגנון ראשון את שחיית החזה, לא בגלל שהסגנון הוא הקל ביותר (כי הוא לא), אלא מפני שחזה זה סגנון שחייה הישרדותי בו הלומד נמצא עדיין “בקשר” עם העולם, מרים את הראש קדימה בכל פעם שצריך לקחת אויר ויכול לראות ולשמוע את המתרחש מסביבו. סגנון שחייה שני הוא חתירה ובמקביל אליו אנו מלמדים גב. שני סגנונות שחייה אלו מפעילים פחות קבוצות שריר מחזה וגם דורשים פחות קואורדינציה.

אז מה היא שחייה?
שחייה זה להצליח להתקדם במים כ5 מטר בלי להתעייף? אולי 20 מטר? או קילומטר? איך אני מתקדם במים?
מדהים איזה מנעד רחב יש למילה אחת!
לא נעים לי להודות אבל כשאני (כמאמנת שחייה) מסתכלת על אנשים שוחים, לרוב המחשבה שעוברת לי בראש – הם לא יודעים לשחות(נכון)
רבים מאיתנו המבוגרים לא למדו אף פעם בצורה מסודרת ופשוט לא יודעים איך שוחים נכון, אבל עדיין יודעים לא לטבוע.
אז מהי שחייה? ההגדרה- שחייה היא אוסף של תנועות מוטוריות מדויקות שמתקיימות בתזמון מדויק בין אברי הגוף השונים.
במילים שלי- שחייה היא מיומנות מוטורית מורכבת שדורשת מעבר לקואורדינציה, גם הרגלי מים טובים. לדוגמה, אפשר לעשות הכל נכון – מבחינה פיזית/מוטורית ועדיין לא להתקדם, כי אין תפיסת מים טובה- אין תחושת מים
השורה התחתונה – ההגדרה של מהי שחייה שונה בין אדם לאדם, כדאי מאוד לעשות תיאום צפיות מדויק בתחילת הלימוד כדי להבין יותר טוב למה לצפות בתום התקופה.

ההמלצה שלי לא למצופי ידיים בשום שלב! לא לפעוטים ואחת על כמה וכמה לא מחזירים מצופים אחרי שמתחילים ללמוד שחייה.
להלן כמה מהסיבות-

1. לא בטיחותי
מניסיוני כמצילה אחרי הצבא, 95% מהפעמים שקפצתי למשוט ילדים מהמים היו בגלל מצופים שנפלו מיד, שנקרעו, שלא היו על הידיים של הילד שחשב שהם כן על הידיים שלו ועוד סיפורים כאלה ואחרים, זאת בשילוב האשליה ושאננות של ההורה שחושב שילד בטוח

2. הקניית הרגלי מים
כשילד משתמש במצופי ידיים הוא מתרגל להיות במנח לא נכון ויש לו הרגשה שהוא יכול לצוף שהוא במצב מאונך עם הראש מעל המים, הסיבה לכך היא שעם מצופים הילדים לא יודעים איפה מרכז הציפה האמיתי של הגוף (הריאות), הם רגילים להיות מוצפים מהידיים ולכן הרבה פעמים שמורידים מצופים, הילדים מנסים במצב מאונך תוך כדי הישענות על הידיים, להשאיר את הראש מעל המים – זה בדיוק המצב בו שוקעים!
בשביל לצוף צריך לעשות בדיוק את ההפך – הראש צריך להיות במים, עדיף במצב מאוזן.
אז אני לא בעד מצופים…אם שכנעתי אתכם, כמובן שזה מחייב אתכם ההורים לבלות פיזית עם ילדכם במים, זה גם אחלה של זמן איכות!
יש מצופים כמו ספגטי, גלשנים, שקצת פחות מחייבים, אנחנו משתמשים איתם גם בלימודים שחייה, אז אם כבר עדיף להשתמש איתם.
גם שילדכם חופשיים במים ואתם סומכים עליהם במאה אחוז, כמו שילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד, ילד עד גיל 9 לא נשאר במים ללא השגחה. זה אומר שצריך עדיין העיניים על הילדים

צריך להבין שהגיל הוא רק פונקציה למשך זמן הלימוד.
ניתן להתחיל ממש מגיל ינקות, כן! גם תינוקות ופעוטות יכולים לדעת להיות עצמאים ולא לטבוע.
היתרון של תינוקות הוא שהמשקל הסגולי שלהם נמוך משל אדם בוגר, לכן הציפה שלהם מעולה.
חשוב לדעת שאם לא יהיה רצף בתהליך זה לא יקנה הרבה יתרונות לשחייה בהמשך, חוץ מחיזוק התינוק/הפעוט וזמן איכות (לדוגמה, אם הייתם בשחיית תינוקות בין גיל 4 חודשים עד שנה של התינוק, ואז הפסקתם וחזרתם שוב בגיל 5 ללימוד שחייה, לא יהיה לילד יתרון על פני ילד אחר שלא היה בשחיית תינוקות). בחוגים שלנו מתחילים עם ילדים מגיל 4. מגיל 5 וחצי פחות או יותר, מתחילים לשים דגש על לימוד טכניקה מדויקת בשחייה.
אז הורים, גם אתם יכולים, בקיץ החם שלנו- תבלו בבריכות שחיה ובים, ופשוט תלמדו את הילדכם לאהוב את המים, לעשות בועות מהפה או מהאף, לשחק בקפיצות למים, בצלילות, כמובן בהשגחה מלאה! כך תהליך הלימוד המתקדם יהיה קצר וקל יותר:)
וגם חשוב לזכור ששחייה מעניקה כל כך הרבה יתרונות מעבר למיומנות מוטורית, שחייה מבוססת בעיקר על הסתגלות ותחושת ביטחון במים, ובשביל זה לא חייבים להיות מדריכי שחייה. במידה ואתם לא מצליחים כהורים לעשות זאת, פנו אלינו ונעזור לכם.